רונן ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לסילוק על הסף מחמת ההתיישנות.

התובעים שימשו בשלב מסוים סוכנים של הנתבעת.

בין הצדדים נחתם בשעתו הסכם משנת 1993 לגבי אופן חישוב עמלתם של התובעים. התובעים טוענים בתביעתם זו כי חישובים שבוצעו לאחרונה מלמדים אותם על כך שהעמלות ששולמו להם היו מבוססות על תחשיבים שגויים וכי הנתבעת חייבת לשלם להם כספים נוספים.

הנתבעת עותרת לדחיית התובענה בשל שהתיישנה, כיוון שלשיטתה המדובר בהסכם משנת 1993, אשר תוקפו היה בשנים 1992 עד 1997.

לאחר שקראתי את המסמכים שהגישו הצדדים, מסקנתי הינה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, אינני בטוחה שיש כרגע תשתית ראייתית לגבי הטענה של הנתבעת באשר לכך שתוקף ההסכם היה רק עד שנת 1997, כיוון שיש אינדיקציות בתיק לכך שהעמלות לתובעים המשיכו להשתלם גם בתקופה מאוחרת הרבה יותר וככל ששולמו עמלות "שגויות" הרי שהדבר לא הפסיק בשנת 1997. את הבירור העובדתי יהיה צורך לעשות לאחר שיוגשו מסמכים טובים יותר מטעם שני הצדדים, אך אין מקום לקבוע כבר בשלב הזה בבחינת טענה מקדמית שיש בסיס לסילוק על הסף.

שנית, אני מוצאת שיש בסיס לטענת התובעים לגבי תחולתו של סעיף 8 לחוק ההתיישנות בכל הנוגע לכך שהמידע לגבי החישוב "השגוי" הגיע אליהם רק לאחרונה, לאחר שפנו לחברה חיצונית שסייעה להם במעבר על הנתונים הכספיים הרלבנטיים. התובעים טוענים שלא היתה להם כל סיבה לסבור שהחישובים היו שגויים במשך השנים ורק לאחר שקיבלו לידיהם את אותו מידע, הגיעו למסקנה ששולמו להם עמלות בחסר.

ייתכן מאוד ולאחר שיתבררו עוד נתונים, מסקנתי לגבי הידיעה שלהם – בפועל או בכח באשר לאפשרות שהחישוב שגוי תהיה מסקנה אחרת, אך בשלב הזה קיימת התשתית לקבלת הטענה שלהם באשר להתיישנות שלא מדעת, ככל שנעלמו מהם העובדות שמהוות את עילת התביעה.

אשר על כן – אינני מתכוונת לסלק את התביעה על הסף ואני מוצאת שמן הראוי לצדדים לקיים בירור ענייני לגבי השאלה הפשוטה בכל הנוגע לחישוב הנכון של העמלות.

הצעתי היא שכבר בשלב הזה נסכים על העברת הבירור לרואה חשבון מוסמך, אשר יוכל לעבור על הנתונים הרלבנטיים ולסייע בבירור המחלוקת.

ניתנה היום, י"א אדר ב תשע"א, 17 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: